שוטר הכושר שלי

“שוטר” הכושר שלי ספורט זה ממש לא בגנים שלי. זה משעמם אותי. אני שונאת את זה. אבל אחרי גיל 50 הבנתי שאין ברירה: זה הגיל שצריך להתחיל. כי למרות שלא שיניתי הרגלי אכילה, הגיל החל לתת אותותיו וחיבתי למסעדות גורמה ולוויסקי משובח החלה להיראות. אני לא ממש הטיפוס של מכוני כושר וממש לא התאים לי ללכת למכון ולהתאמן לעיני כל המתאמנים המקצועיים האלה שעושים מכל הסיפור גם אירוע חברתי ותצוגת אופנה. רציתי אימון נטו, יעיל ובאווירה מפרגנת ולא תחרותית. כיום אני מתמידה שלוש פעמים בשבוע ומגיעה לאימוני הכושר שלי. הירידה במשקל היא איטית אבל קבועה. השיפור בהרגשה הכללית ובמראה הוא קצת יותר משמעותי. המאמן מאתר מיד כל קושי או חולשה ומנסה בעקשנות למגר אותה. אודי, מקבל בחיוך ובהבנה את העובדה שחולת כושר אני אף פעם לא אהיה, אבל אני מתקדמת יפה. לא היה ואין סיכוי שאני אתמיד לבד. השקילה השבועית לפני עיניים נוספות הוא תמריץ לא רע לסתום את הפה. היתרונות בריסט מבחינתי היא הפרטיות שבאימון, הגישה הידידותית והבלתי מתנשאת, התמיכה המנטלית, הליווי המקצועי והתפירה האישית של תכנית האימונים. שייגמר כבר האימון. מתי האימון הבא ??? איריס (הרצליה)